החלטה בתיק ב"ש 5203/05

1.         בשלב זה של הדיון, התעוררה השאלה האמנם יש בהחלטת בית המשפט העליון (כב' השופטת ד' ביניש) בבש"פ 11224/05 מיום 7.12.05, משום קביעה שבגדרה, יש מקום לשקול חלופת מעצר שונה מזו שהוצעה בדיון בפני, נשוא הערר שהוגש לבית המשפט העליון, בדיון מיום 28.11.05.

גדר המחלוקת הינו דברי בית המשפט בערר דלעיל, בזו הלשון:

"על רקע כל אלה לא מצאתי כי יש בחלופת המעצר שהוצעה על ידי הסנגור כדי להשיג את תכלית המעצר" (שם, ע' 4 שורה 5).

הסניגור המלומד, עו"ד בר חיים, מפרש דברים אלה כפתח לעיון חוזר בהחלטה למעצרו של משיב 2 עד לתום ההליכים.

עו"ד דמתי, ב"כ המשיבה, בדעה שונה. לדבריה, אין לקבל את הפירוש המוצע על ידי הסנגור, ולהמחשה מביאה מספר דוגמאות לכך שכאשר בית המשפט העליון סבור שיש מקום לבחון חלופת מעצר, הרי שהוא אומר זאת בקול ברור, בבחינת: "ברחל בתך הקטנה", ואלה הדוגמאות (בסדר כרונולוגי):

א.         בבש"פ 4400/04, לוקיאנוב נ' מ"י, תק-על 2004(2), 1570, נאמר מפי כב' השופטת ד' ביניש כדלקמן:

"אשר על כן, לעת הזאת, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לצוות על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים. באם תימצא לעוררת אפשרות לחלופת מעצר ראויה יותר מאלו שנבחנו עד כה, תוכל העוררת לפנות לבית המשפט קמא בבקשה לעיון חוזר. בקשה כזו תיבחן גם על ידי שירות המבחן, ואם תימצא חלופה, יוכל בית המשפט להורות על שחרורה של העוררת לחלופת מעצר".

ב.         בבש"פ 1093/05, פלוני נ' מ"י, תק-על 2005(2), 391, נאמר מפי כב' השופטת ד' ביניש, בזו הלשון:

"בנסיבות אלה, דומה כי חלופת המעצר המוצעת, שאף שירות המבחן הביע היסוסים ביחסים להתאמתה, אינה אפקטיבית ואין בה כדי לנטרל במידה הראויה את המסוכנות הנשקפת מן העורר. עוד יש להביא בחשבון כי העבירה נשוא האישום הנוכחי בוצעה, לכאורה, במקום בו היו אביו ואחיו של העורר נוכחים. בנסיבות אלה אין ליתן משקל רב לנכונותו של האב להשגיח על העורר. אם תוצע חלופת מעצר אחרת ששירות המבחן יסמוך ידיו עליה יוכל העורר לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון מחודש".

ג.          בבש"פ 3826/05, פנירי נ' מ"י, תק-על 2005(2), 1027, נאמר מפי כב' השופט א' רובינשטיין, באלה המילים:

"כאמור, איני נעתר לערר. אם יוכל העורר להצביע על חלופה בטוחה יותר, תיבדק זו על-ידי שירות המבחן - ואני מקדים תודה - ותוצג בפני בית משפט השלום".

2.         מסכים אני עם עו"ד דמתי, יחד עם זאת, לעולם נבדוק את אפשרות חלופת המעצר, שהרי אין ספק כי יש למצוא את האיזון בין הזכות לחרות לבין המסוכנות, כפי שנאמר על ידי כב' השופטת ד' דורנר בבש"פ 4414/97, מ"י נ' סעדה, דינים עליון נב 480, בציינה:

" האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, מעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור, אם ניתן להסיר חששות אלו בדרך של שחרור בתנאים מגבילים...".

            (ראו גם בש"פ 3442/98, מדינת ישראל נ' אייל מלכה, דינים עליון כרך נד, 373).

            גם כאשר קיימת חזקת מסוכנות שלא הופרכה, עדיין יש צורך לבדוק חלופת מעצר, אשר יהא בכוחה להשיג את מטרת המעצר, כפי שציין כב' הנשיא א' ברק בדנ"פ 2316/95, עימאד גנימאת נ' מ"י, פ"ד מט(4) 589:

" יש לבחון כל מקרה לגופו ותוך חיפוש בשבע עיניים אחר חלופת מעצר, ואם נמצאה חלופה הולמת מתחייב לעשות בה שימוש".

            לפיכך, משהוצעו היום, במסגרת בקשה לעיון חוזר, חלופות חדשות, הרי שמן הראוי לבחון אותן.

            מבלי להביע עמדה לגופו של ענין, או רמז לתוצאה זו או אחרת, עולה הצורך שאת הבדיקה המעמיקה יותר יעשה שירות המבחן למבוגרים.

3.         בדיון העלה הסניגור המלומד את הנושא, בציינו כי בית המשפט העליון התבטא במהלך הדיון לענין חלופת המעצר, אולם אין בידו הפרוטוקול. מרווח הזמן עד לדיון הבא יאפשר לו לקבל הפרוטוקול, ולהציגו בדיון.